איזה יצור נהייתי מאז שהפכתי לאמא?
האם מותר לי לחשוף הכל?
האם ישנם היבטים באימהות שאף אחד אינו רוצה לשמוע עליהם?
הדואט מנסה לענות על שאלות אלו דרך תנועה מינימליסטית ומדויקת וטקסט מינימליסטי. המופע מציג תמונות אבסורד וחושף את התחושות האמיתיות של איך זה מרגיש להיות אמא. המופע נמנע מקלישאות ומשתמש בהומור כדי להתחבר לקהל, הוא מלווה בפסקול מהטבע ובמוזיקה של ריכרד ואגנר וקלאודיו מונטוורדי. חלק מהמופע כולל אינטראקציה עם הקהל.
–האולם נגיש לכיסאות (גדלי המעלית בהצהרת הנגישות)
ביקורות
והי יצירה מיוחדת ואותנטית, במהלך היצירה פגשתי בתוכי מקומות של עצב והומור, מחשבות על הכיליון האנושי, הסיזיפיות של תפקידנו כאימהות, החזרתיות האינסופית של הפעולות. הנושא מטופל באופן אמיץ, אותנטי, אמיתי וכנה. הביצוע מצוין ומדויקנעה ורטהיים, מנהלת אמנותית וכוריאוגרפית, להקת מחול ורטיגו
היצירה מצליחה לשלב רגעים קומיים ביחד עם רגעים נוגעים ומעלה שאלות על מהות האמהות. הביצוע המדויק והמיומן של הרקדניות מדגיש את איכות הכוריאוגרפיה ומעצים את המסרים העדינים שהיצירה מבקשת להעביר.ארז חסון, מנהל אומנותי, תיאטרון הדופן
האמא' היא יצירה שעושה שימוש חכם בחזרתיות ובמינימליזם ומוציאה הרבה ממעט. יש בעבודה הומור חכם ורעיונות מקוריים. אני מעריך את המקוריות והאומץ שלהן בחזרות עצמן וגם על הבמה. דואט שללא ספק מביא איתו זווית אישית וגם רחבה על המושג ’אמא‘ ומשאיר עוד מרחב להרהור ודמיון. אין בי ספק כי העבודה 'האמא' תתקבל ותעורר עניין רב אל מול כל קהל.מיכאל גטמן, כוריאוגרף