מים רבים
על מערכת יחסים המתרחשת בעולם מקביל.
העבודה מדברת על מערכת יחסים ברבדיה השונים. דרך שאילת שאלות במימד המודעות הריגשית, והתודעתית- במה שקשור לתפיסות העולם ולסיפור הפנימי של אדם המתנהל בתוך מערכת זוגית.
העבודה חוקרת ומבטאת את עצמה באמצעות השפה התנועתית וההבעתית, דרכן היא חושפת בצורה אינטואיטיבית את המתרחש במרחבים פנימיים-סמויים.
המשתתפים מתנהלים בעולם סוריאליסטי, וחווים את האתגר למצוא את ה"ביחד" בתוך תחושת הנפרדות וההשרדות. הם מתמודדים עם הרצון ליצור חיבור עמוק מתוך וויתור והתמסרות.
קול קולי שלי
מופע בו מחפשים את הקול דווקא כשהכל מתפזר.
הקול מסביב מתפזר ונע בין רעש צורם ומחריש אוזניים לדממה מחרידה.
המיקרופונים שאנחנו מחלקים אמורים לתת מענה וסדר לכאוס שבין הקולות השונים, להפריד בין עיקר לתפל.
הייתי רוצה לתת לכולם את הקול.
Puzzles
מתי אני חלק ומתי אני התמונה כולה? איפה וכיצד הקול הפנימי הוא זה שמוביל?
היצירה מורכבת מארבע חתיכות פאזל, שתי רקדניות, שני רקדנים ומוזיקאית אחת.
כל אחד ואחת מהווים חלק נפרד ואינדיבידואלי, שמתחבר ומתפרק משאר החלקים סביבו,
הכוח והסיפוק של ה'ביחד' מטשטש את הייחודיות של היחיד. האינדיבידואליות מפרקת את הביחד. וחוזר חלילה.
הטפט הצהוב
עבודה בתהליך: סצנות מתוך עיבוד בימתי לסיפור מאת שרלוט פרקינס.
"הטפט הצהוב" הוא טקסט מהמאה ה-19 שמספר את סיפור ההידרדרות הנפשית של אישה, כאשר בעלה כופה עליה טיפול בבידוד, כפי שהיה מקובל בתקופה. היא מפתחת אובססיה לטפט הצהוב שעל הקיר בחדר והוזה בו דמות כלואה של אישה-מפלצת. היא מגייסת כוחות כדי לשחרר את האשה שבטפט וכך גם את עצמה אך משלמת מחיר כבד.
על הבמה, הסיפור "הטפט הצהוב" מאת שרלוט גילמן פרקינס יתעורר לחיים באמצעות רקדנית, בובה, והקרנות חיות בטכניקה של מטול שקפים. במסגרת פסטיבל הפרינג' בירושלים נציג גרסא מקוצרת מתוך העבודה שבתהליך, ושתציג בבכורה באורך מלא בשנת 2024.
פותח במסגרת תכנית רזידנסי מחול מקומי של סדנאות הבמה והמסך.המופע הופק בסיוע מועצת הפיס לתרבות ולאמנות.
– האולם נגיש לכיסאות גלגלים (גדלי המעלית בהצהרת הנגישות בתחתית העמוד)
