אישה זקנה חיה בכפר נידח, משקיפה על קבוצות הכוכבים שמעל ועל הרי צ'כיה מבעד.
אבל שלוות הכפר מופרת על ידי גל רציחות מחריד: אחת אחרי השניה, נמצאות גופותיהם של ראשי הקהילה, כולם גברים בעלי מעמד.
הגיבורה, אסטרולוגית חובבת, מתרגמת בלייק חובבת, לוקחת על עצמה לחקור את הרציחות.
כך מתחילה ההצגה, שהיא ניסיון להעלות על הבמה את הרומאן של אולגה טוקרצ'וק – זוכת הנובל הפולנייה. בהומור, אימה ומוסיקה.
בתמיכת המכון הפולני, מכון אדם מיצקביץ' ומפעל הפיס.
– האולם נגיש לכיסאות גלגלים (גדלי המעלית בהצהרת הנגישות בתחתית העמוד)
ביקורות
בדרך פלאית, ההצגה מצליחה איכשהו, באמצעים מינימליסטיים מאוד, למלא את הבמה הכמעט ריקה בטבע קדמוני... וברגעים לא מעטים בהצגה הכאב, העצב, והזעם... נוגעים בדיוק בפצעים המדממים של הסכסוך כאן.מה שכרוך עם יובל אביבי ומיה סלע, כאן תרבות